הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

למה התמכרתי לחתונה ממבט ראשון

אני מכורה ל'חתונה ממבט ראשון' ותכלס זה ממש לא מובן מאיליו כי אני נוטה להירדם מול המסך אבל הסדרה הזו ממגנטת אותי ואני שואלת את עצמי מה כל כך מושך אותי בתוכנית הזו?

אני רואה את הגר ועד כמה היה לה קשה לדבר על הנטישה של אביה, את רוני שמחפשת את הגבר שיעטוף אותה ויעניק לה ביטחון כי היא בעצמה 'פליטה' שמחפשת בית, את דניס שתמיד כל כך נחמד לכולם ולא מבין באמת למה הוא כזה (ואז בתוך התהליך מקשר את זה להיותו עולה חדש בכיתה ול"קבלת פנים" ה"נעימה" שקיבל), את מור שצריכה משהו ממאור (ולדעתי לא הצליחה להבין מה היא צריכה ולצערנו הסוף במקרה הזה ידוע מראש), את אריק שמתרברב על כל מה שיש לו ולא שם לב למה שיש לו מתחת לאף (שסיפר שהוא הכבשה השחורה של הבית) והרשימה ארוכה.

אני חושבת שאני מכורה לסדרה כי בה הדמויות עוברות תהליך, כי הקומבינציה הזו בין מציצנות לתהליך עושה קסמים על המסך - ואולי כי אני שוב רואה עד כמה משקעים הלא מעובדים שיושבים עלינו מקשים עלינו להמשיך בחיינו.

הסדרה הזו גרמה לי להבין בפעם המיליון עד כמה חשוב לדבר על הכל, לפתוח פצעים גם כשהם כואבים, גם אם הם לא נעימים ולהפסיק לייפות את המציאות רק בכדי לטאטא אותה מתחת לשטיח...

מדהים אותי לראות את התהליכים שעברו המשתתפים, אפשר היה לראות מפעם לפעם איך ה'אסימונים' נופלים להם כשהם מבינים שבכדי לזכות בזוגיות הם צריכים לפתור כמה עניינים מן העבר.

ואני חושבת על החודשיים פלוס שעברנו בבית, בעוצר, בסגר, בריחוק חברתי - דברו על זה כי לטאטא מתחת לשטיח זה לא עובד.

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon