הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

מפגש עם עצמי בחדר ההמתנה

ביום חמישי בערב חוויתי חוויה חדשה עבורי. כבר ספרתי לכן על בני שעבר ניתוח (שעבר בהצלחה – תודה לכולכן על הדאגה ועל האיחולים).

למרות שאני מכירה את הפרוצדורה מ'בפנים' הישיבה בחוץ כשאני לא המורדמת על שולחן הניתוחים – היתה לי לא פשוטה.

פתאום, אני לא זו שמטפלים בה ועוסקים בה, תפקידי היחיד בכל המערכה הזו הוא לשבת בחדר ההמתנה ולחכות לבשורה מחדר ההתאוששות.

עם מי נשארתי? בעיקר עם כל המחשבות (המפחידות והאופטימיות), עם ח' ועם חדר מלא באנשים כמוני שישבו ויכלו רק להמתין.

לא סתם אומרים שבעיות בריאותיות מטלטלות וגורמות לנו להרגיש את חוסר השליטה ואת חוסר האונים - ברגעים אלו אני חושבת, מגלגלת אפשרויות ומנסה להבין איפה אני בכל זה.

שאלתי את עצמי כמה פעמים בחיים באמת אוכל לעצור ולהיות עם הקושי, הפחד, החששות כשאין לי לאן לברוח? פשוט להיות עם זה. בשעתיים וחצי של ציפייה שהיו לי לא פשוטות למדתי שדווקא שכשאני נמצאת עם הקושי ומישירה אליו מבט מבלי לברוח ממנו – אני יוצאת מחוזקת, משוחררת ופנויה יותר לאחר ולמה שקורה לו.

מאחלת לעצמי שלא אזדקק לעוד פרוצדורות רפואיות ועוד קורונות על מנת להבין עד כמה חשובה העצירה, התבוננות וההבנה שחשוב לתת מקום למה שעולה אצלי כי רק כך אפשר להשתחרר ממה שחונק, מציק ומפעיל אותי. הלוואי

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon