הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

קולות מנוגדים

יש משהו ש'יושב לי על הלב' ומעניינת אותי מאוד דעתכן.

ברשת רצים פוסטים של "איזה כיף להיות עם הילדים בימי הקורונה – אנחנו עושים כל כך הרבה, הילדים מושלמים בבית ואני מצטערת שאין עוד" ומצד שני אני שומעת ביקורות על הורים אחרים שמחכים לחזרה למסגרות במטרה למעט שקט.

משנים של ניסיון אישי ומקצועי בעבודה עם הורים ברור לי שלכולנו יש גם מזה וגם מזה - נהנים מזמן יחד ובאותה נשימה ממש כבר 'לא יכולים יותר' וצריכים את ה'אוויר'.

מה שמעניין הוא שכשאני לא מרגישה את ה'גם וגם' אני מרגישה שאני לא אמיתית עם עצמי.

אני שומעת המון ביקורות ברשת המחפשות את ה'אני המושלם' ולצערי, פחות ופחות את המצב האנושי בו מתקיימים שני הקולות.

יהיו שיגידו ששימור שני הקולות יוציא אותי מול המשפחה שלי 'לא טוב' – ואני אומרת לכם שלמצוא את שני הקולות זה לאפשר לנו להיות עם חלקים שבתוכינו, ההבנה הזו מאפשרת לנו לתת מקום לעצמנו עם המוגבלויות שלנו.

גם לילדנו, כמו לנו, יש את קולות שונים שעולים בכל דבר שהם עושים – איך נבטיח שהם ישימו לב שיש בתוכם קולות שונים (לעיתים מנוגדים)? שמותר (ואפילו כדאי) לתת לקולות מקום ולא לדחוק אותם בכדי שכאשר יתרחש אירוע מסוים הם יוכלו להתמודד איתו תוך קבלת הרגשות השונים העולים.

זו התחושה שלי ואיך אתן מרגישות?

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon