הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

טור שחרור

אני רוצה לספר לכם איך אני באמת מרגישה לגבי השחרור והיציאה לשגרה.

אני מרגישה שלא רק הפחד הוא שמונע ממני לשחרר ולהשתחרר אלא משהו נוסף.

התקופה הזו בבית הייתה מאוד מאתגרת, הסתגלנו למציאות חדשה, גילינו על עצמנו ועל הילדים המון דברים חדשים שפספסנו בשל מירוץ החיים - הדברים האלה עשו לי חשק להישאר עוד קצת בבית ולא לרוץ חזרה לחיים שלפני עידן של הקורונה, לא מתחשק לי להחזיר את הגלגל לאחור.

הייתה זו תקופת חיים שלמה (חודשיים זה המון!) בה למדנו למלא את רוב החוסרים שלנו, תקופה שלמה בה הרגשתי מין סוג של חוסר אונים ויחד איתו גילויים חדשים וחיים שלמים ומלאים לצידם של היקרים לי מכל - ילדיי ובן זוגי.

ברור שכל הזמן זה לא היה 'תותים בשמנת', היו רגעים קשים, היו מריבות, היו כעסים, היה רצון למצוא את הפינה והבריחה אל השקט אבל, יחד עם זאת היה גם המון טוב.

גיליתי (שוב) שכשאין ברירה מוציאים פתרונות, עוצרים לרגע ומתבוננים במציאות.

מדברים על זה ולא משאירים בבטן.

תקופת הקורונה לא הביאה איתה דברים חדשים - הם היו כאן קודם רק שלנו לא היה זמן להעניק להם תשומת לב, היא העלתה הכל אבל בעוצמות גבוהות.

תקופת הקורונה גם העניקה לנו הזדמנות לעדכן מסלולים מחדש ולפתוח ערוצים חדשים בתקשורת המשפחתית.

עכשיו שכל זה עומד להיגמר (בתקווה שלא יהיה לנו סיבוב שני)

אני מפחדת שנמהר לשכוח אותך קורונה יקרה,

אני לוקחת לי עוד רגע כדי לחשוב על מה שהיה, על מה שארצה לקחת ממך ומה שאבחר להשאיר מאחור.

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon