הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

ימים של פיגמה

אנחנו כבר ביום ה-12 של סגר הקורונה – אני מרגישה איך החגורה מתהדקת וכל כך הרבה סרטונים מצחיקים מדברים על היום שאחרי - איך כולנו נצא מהבית אחרי תקופה ממושכת נטולת קוסמטיקאית, ספרית ומניקוריסטית.

שלא לדבר על הקילוגרמים שאוסיף לעצמי אחרי 15 חבילות האורז שבעלי היקר היה חייב לקנות... ככל הנראה לא אוכל לצאת מהדלת.

אני חיה מיום ליום ומבינה היום יותר מתמיד שאין לי יכולת לשלוט על דברים רבים, אני מרגישה שהמושכות בדברים הכי פשוטים ובנאליים נלקחים ממני, בימים הראשונים המשכתי להסתובב בפיז'מה, זה נוח (הרי אף אחד לא נכנס הביתה) ואט אט הבנתי שזה אחד המקומות הבודדים בהם אני כן יכולה לבחור. הכל התחיל כשמצאתי את עצמי מנסה להיזכר, כשאני לא מבינה מה עשיתי בכל יום ולגמרי לא אפשרתי לעצמי באמת לבחור איך אני רוצה להרגיש עם עצמי, מה אני מאפשרת לעצמי, איפה אני שמה את הגבול שלי אלא נגררתי עם הזרם הלא הגיוני של היום.

עכשיו, כשאנחנו כבר בשבוע השני של הסגר וכבר ציידתי את הבית בכל מה שעולה על הדעת כולל רשימת תרופות, משחקים חדשים ומצרכי מזון - הגיע הזמן שאני אעשה לעצמי לו"ז. לו"ז הקורונה.

רק הלו"ז הזה יצליח לשחרר אותי מהפיז'מה ולהגדיר את היום שלי - כי כל כך קל לי להישאב אל תוך הפיז'מה והרוטינה המינימלית.

אני לוקחת חזרה את המושכות – כי רק אם אוכל למצוא אויר עבור עצמי, אוכל להעניק גם קצת לילדי

חכו, עוד תשמעו על הדרך שלי :)

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon