הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

יומני היקר

יומני היקר, קורונה 2020 - ימים קשים! מי היה מאמין שאני אהיה סגורה עם בעלי ושלושה מתוך ארבעת ילדי בבית אחד כשבחוץ משתוללת מגפה פסיכית. אני מפחדת, אבל בבית צריכה לשדר עסקים כרגיל. יש לי כל כך הרבה מה לספר לך, אני רגילה לכתוב בימים רגילים, אני מקווה שדרך הכתיבה אוכל למצוא קצת שקט, לשחרר קצת, לעצור את השיגעון הזה ולרגע אחד להיות עם מה שעולה אצלי בכל הכאוס הזה.

כן, אני כותבת – אני מוציאה את מה שעל הלב ואני עושה את זה פה אתכם. אני פותחת את ליבי בכל ערב ומכניסה אתכם לבית שלי, לנפש שלי, למחשבות שלי, לפחדים שלי ובעצם לכל עולמי. אני עושה את זה כי אני לא רוצה להיות עם זה לבד. הכתיבה מעצמה כבר משחררת וכשאני רואה את התגובות שלכם אני יודעת שאני לא לבד וזה מקל עלי.

אני מרגישה מספיק בטוחה לפתוח את הדברים איתכם – קהילה יקרה.

אין מה להגיד אלו ימים משוגעים, אין אפילו דרך לנסות ולהסביר אותם. אבל אנחנו לא לבד. אנחנו פה יחד עם כל מה שעולה, זה טבעי וזה של כולנו.

אני משתפת בפעילויות, חוויות ורעיונות זה לא אומר שאצלי הכל 'תותים' אלא שיש לי גם מזה וגם מזה. אני מבינה את כובד התפקיד שאני עושה היום, אין תפקיד חשוב יותר מזה – ההורות שלי והרצון שלי שהמאורע הזה לא יגרום לילדי לטראומה שתלך איתם עוד שנים. יש מה לעשות, אני יודעת ואני מנסה.

אבל אני גם יודעת שאם אני לא אמצא את הדרך לנשום בחופשיות ולקבל את החמצן שלי ראשונה לא אוכל לתת אותו לילדי – בדיוק בשביל זה הקמתי את הקבוצה. חברים וחברות יקרים, כל מה שתביאו הוא לגיטמי – זה המקום לדבר בפתיחות ואני כל כך מודה לכם על האמון הזה, הוא לא מובן מאיליו.

מקווה שתרגישו מספיק נוח לשתף, לשאול ולהיות עם זה פה יחד בקבוצה – אנחנו כבר כמעט משפחה. אוהבת אתכם ומאחלת לכולנו שנעבור את זה בשלום.

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon