הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים

כשיצאנו לחופשה

12.08.2020

1/10
Please reload

פוסטים קודמים
Please reload

הבלוג של "הבית"

כשהאסימונים נפלו לי לראשונה

October 31, 2019

לא סיפרתי לכם בכלל – איך נולד הבית של שילי,
 

אני כותבת כל כך הרבה על עצמי ועל מחשבותיי עד שנראה לי משונה להציג את עצמי ואת מה שאני עושה, אבל בעצם, למה לא?!
 

שמי שילי ואני עוד רגע בת 50, בת בכורה, אשת איש כבר למעלה מעשרים שנה ואמא לארבעה ילדים חמודים (מחייל בצה"ל ועד לבן זקונים בבית הספר היסודי).
 

מאז שאני זוכרת את עצמי אני רגישה לסביבה, שומעת ורואה הכל, בעיקר מקומות 'חסרים', אי הבנות ואכזבות. יכול להיות שמתוך כל זאת – עסקתי הרבה בחיפוש ומצאתי את עצמי מתבוננת במה שקורה לי ולסביבה בסיטואציות המשפחתיות.
 

לחיפוש הזה, התווספה הפרעת קשב שהקשתה עלי מאוד את הלמידה ואת תקופת גיל ההתבגרות - מה שהיה החיסרון שלי (בתקופה שלא היו תרופות קסם שיסדרו את הכל) הפך ליתרון שלי, היכולת לא להיות מרוכזת רק בדבר אחד אלא לראות את מה שמסביב ותוך כדי – לשמוע את האחר.
 

לפני כעשור, בעקבות בעיה בריאותית שסיכנה את חיי – השתנו חיי.
 

בתוך יום אחד הפכתי מאישה בריאה, צעירה ורעננה לאישה מבוהלת, מפוחדת ועייפה.
 

אושפזתי בבית החולים כשמחכים לי בבית 4 גוזלים, הייתי מכונסת בעצמי, חשבתי על מר גורלי ועל עתידי.
 

כעבור זמן שהיה נראה לי כמו נצח שיקמתי את חיי והרגשתי כאילו נולדתי מחדש, למדתי להעריך מחדש את החיים ואת מה שהם מביאים.
 

מתוך החוויה הזו צמחתי, עצרתי וראיתי דברים שקודם לא יכולתי לראות.
 

הבנתי שאני צריכה להקשיב לעצמי כי רק כך אוכל להקשיב למי שמסביבי. הבנתי שהדבר הכי חשוב לי הוא המשפחה שלי.

וכך, החלטתי להקים את "הבית של שילי".

הבית של שילי הוקם עבור הורים שרוצים לעצור ולראות את ילדיהם מזווית אחרת, הורים שרוצים לפגוש את הילד שבהם, להורים שרוצים לשמוע את מה שילדיהם אומרים להם (בין השורות וגם ללא מילים).
 

בכל יום אני מתרגשת כשאני רואה הורים ש"האסימונים נופלים להם" והם מבינים את ילדיהם טוב יותר, הורים שיוצאים מהבית של שילי עם כלים המתאימים להם ומשמשים אותם בביתם שלהם.

רוצים עוד פוסטים וסרטונים שלי?
הרשמו לדיוור בוואטסאפ http://bit.ly/Shailyshome-whatsapp

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

חפשו לפי תגיות