הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים

כמו לידה שניה

07.07.2020

1/8
Please reload

פוסטים קודמים
Please reload

הבלוג של "הבית"

סודות לא מגנים על אף אחד - הדמיון מפחיד יותר ...

October 22, 2018

שאלת השאלות היא: עד כמה לשתף את ילדינו בעולם המבוגרים? האם הילדים שלנו צריכים לדעת על ה"צרות" שלנו, אם זה בענייני בריאות, מוות, אבדן עבודה או כל נושא "של גדולים"?
 

לא פעם אני שומעת על הדילמה הזו מהורים, על כך שאחד ההורים איבד את מקום עבודתו ועל החשש שהילדים ילחצו מכך או כל נושא משמעותי שכזה.
 

הורים רבים סבורים כי ילדיהם צריכים ילדות מאושרת ונטולת דאגות.
 

השאלה היא האם ניתן להסתיר דברים שכאלה? וכשמשתפים - עד כמה רחוק נלך עם זה?
 

ברור שאנחנו לא צריכים להתייעץ עם ילדינו, ובטח שלא לתת להם מידע שמגביר את חששותיהם, אבל אנחנו כן צריכים להנגיש להם את הדברים.
 

אם נחליט לשמור על הנושא בסוד, איך נסביר להם שאבא פתאום מוציא אותם מהגן? איך נוכל להסביר להם למה אבא נראה טרוד ולא ממש נוכח איתם? ולמה נראה שיש בבית הרבה מאוד שיחות "סודיות" בין אמא ואבא?
 

הבעיה הגדולה היא ה"סרטים" שהילדים שלנו מייצרים כשהם חווים חוסר וודאות, המחשבה שאולי קרה משהו נורא מגיע למימדים עצומים ולא פרופורציונאליים. הילדים שלנו עושים "השלמות פערים" אבל אצלם, מתוקף היותם ילדים, זה יכול להגיע לקיצוניות. הם מיצרים "סרטים" גדולים בהרבה מגודל המקרה.

 

אם לא די בכך, הם מאשמים את עצמם. הם חשובים שהם גורמים להוצאות גדולות ושהם מעמיסים עלינו ולכן מפתחים צורות התנהגות ודרכים "לעזור" לנו, הם יכולים פתאום לא לבקש שיקנו להם דברים עבור בית ספר, כי הם משערים שאין לנו כסף כי אבא לא עובד, הם יכולים להבין שקשה לאבא ואמא וכתוצאה מכך פחות להיעזר בנו (כי הדברים שלנו חשובים יותר – כך הם חושבים) והכי קשה כשהם בוחרים להתכנס בתוך עצמם ו"להתמודד" לבד.
 

אבל האם כך זה צריך להיות? האם האחריות שלנו היא רק לתת להם קורת גג ואוכל?
 

אם נתקלתם במצבים כאלה יש לי כמה נקודות חשובות לתשומת לב:

  • קודם כל לא למהר ולפעול באופן אימפולסיבי, גם עליכם נפל משהו לא צפוי ואתם בסערה

  • תנו לעצמכם זמן ומקום לעכל את המצב – חשוב לבוא אל הילדים ממקום שאצלכם הדברים מובנים ורגועים יותר. זה עושה את ההבדל

  •  חשבו מה נכון לשתף את הילדים, ואיך.

  • אני ממליצה שמי שידבר איתם לראשונה יהיה זה שהנושא פחות מפעיל אותו רגשית מההורה השני.

  • אל תחכו הרבה זמן -  על מנת שהילדים שלכם ישמעו על כך מכם ולא ממישהו זר.

  • אל תעשו מזה "ענין" של פגישה משפחתית אלא שבו עם כל ילד בנפרד בהזדמנות נוחה ורגועה.

  • הציגו בפשטות, בהתאם לגיל הילד, את עיקרי הדברים. ממש אין צורך להיכנס לפרטים. אם מציגים את הנושא בפשטות וברוגע הילד מקבל את זה כמו שזה.

  • הקשיבו לילד ואיפה הוא נמצא ביחס לדברים, איפה הוא "לוקח אחריות" והבטיחו לו שזה באחריותכם .

  • אל תפחדו משאלות הנראות לכם מכשילות או גדולות. הקשיבו  לילד, מהשאלות יעלו החששות שלו.

כולנו  בתוך החיים ולפעמים יש סופות ולפעמים הים רגוע.
 

אני פה בשבילכם, לעזור לכם להתמודד.
 

זכרו -  "החושך הגדול ביותר הוא זה שלפני עלות השחר"

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

חפשו לפי תגיות