הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

האם אנחנו חיים בשלום עם תחושות הבטן שלנו?

הבטיחו לנו שלהיות הורים זה הכי טבעי וזורם אבל המציאות לא תמיד כזו. אנחנו נאלצים לחוות הרבה מאוד חוויות לא פשוטות בדרך ועוד "לקבל על הראש" מכל כך הרבה אנשים המקיפים אותנו, המעניקים לנו עצות מבוקר ועד ערב.

בסופו של יום אנחנו לבד בבחירות שלנו ובהחלטות שלנו כיצד לגדל ולחנך את ילדנו, אנחנו נמצאים שם ונשארים עם התוצאות.

לעיתים אנחנו עושים בחירות לא קונבנציונאליות, לדברי הסובבים, אבל אנחנו רואים בהן החלטות נכונות עבור משפחתנו – אנחנו מקבלים ריקושטים שהופכים את הקושי שלנו בהורות לקשה עוד יותר ולא פעם מערער את הביטחון שלנו בתפקידנו כהורים – ואני לא באמת לוקחת את זה כעלבון, אבל זה משהו מכביד ולעיתים משאיר אותי בודדה.

אנחנו כהורים רוצים שילדינו יהיו בריאים פיזית ונפשית, מעוניינים להעניק להם את הדברים שהם זקוקים – גם אם הם ייחודיים.

הרי הילדים שלנו לא נולדו ב"סרט נע" במפעל – הם אינדיבידואלים – ולכל אחד מתאים משהו אחר.

עד כמה אנחנו הולכים עם תחושת הבטן שלנו?

איך אנחנו מרגישים בסופו של יום? האם אנחנו שלמים עם הבחירות שלנו?

את הקלישאה "שאף אחד לא מלמד אותנו להיות הורים" אנחנו שומעים כל הזמן, השאלה היא האם יש רק דרך אחת לעשות את זה "כמו שצריך"?

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon