הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

עוד שריר שצריך לאמן

כנצר למשפחה ייקית טובה אני חיה ונושמת את העשייה שלי בדרך שאני מאמינה בה. אם לא די בכך, אני מידי פעם מוצאת את עצמי מפעילה טייס אוטומטי ולא פעם אני שואלת את עצמי איך לכל הרוחות הגעתי לתוצאה ולמצב הזה.

כשהכפתור האוטומטי נלחץ והטיל יוצא, אין כבר דרך חזרה. הפגיעה לעיתים מתחילה לפני המלחמה. לפתור בעיות בדרכי שלום הן הפתרון האולטימטיבי – אבל היצר האנושי חזק מאיתנו ואנחנו מוצאים את עצמנו ישר בתוך שדה קרב ואחרי כמה דקות לא מבינים בכלל איך הגענו לשם.

איך יוצאים ממעגל הקסמים הזה? איך מעלים לראש התורן את הדגל הלבן?

היום כשאני מבינה טוב יותר, אני משתדלת ברגע ה"רתיחה" לעצור ולתפוס מרחק. במקום לפעול אני בוחרת להסתכל על הכל ממרחק כמתבונן מהצד.

זה ממש לא פשוט, זה שריר שצריך לאמן כמו שאר שרירי הגוף שלנו. אבא שלי קורא לזה לספור עד עשר. אני קוראת לזה לקחת נשימה ולנסות לישון על זה.

כאשר אני מבינה שמשהו מפעיל אותי, אני עוצרת לפני שאני פועלת. תאמינו לי זה עובד. משהו רגוע יותר, מותאם יותר, רגיש יותר צץ וממלא את החלל.

יום האישה שמח לכולנו :)

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon