הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

להיות מריה הקדושה

בעלי אוהב לקרוא לי מריה ואני יכולה להבין אותו. תמיד שמה את עצמי במקום האחרון ליד רשימת "נעשה מתישהו אם בכלל". טוב – אולי אני קצת מגזימה אבל בהחלט מוצאת את עצמי הרבה פעמים חושבת "מה זה בא לי עכשיו..." ואז נזכרת בכל הדברים שיש לעשות או אחד הילדים צריך משהו או מקבלת טלפון מעבודה ופוף זה נעלם כלא היה. אבל האמת, זה ממש לא נעלם. זה נאסף, זה גורם לעייפות, זה מתיש.

היום יצא לי לדבר על זה ולהבין עד כמה חשוב לשים לב לכך. לא לקפוץ מקיצוניות אחת לשנייה אלא למצוא את הנקודות שאני כן יכולה לחשוב על עצמי בקטנה. כמה מרגיע את הסביבה כשאמא לא עצבנית, עייפה או רעבה.

אומנם אמא נעלמת לחצי שעה או שעה, אבל אחרי תנומה קלה או סתם מנוחה היא חוזרת רעננה ועם הרבה אנרגיות להמשך היום.

תאמינו או לא, ניסיתי את זה וזה עובד. נחתי שעה וקמתי רעננה. ישבתי עם הילדים, שיחקנו והיום המשיך באנרגיות אחרות ובסוף היום מצאתי כוחות לשבת ולעבוד.

בהחלט חשוב לאפשר לעצמי בכדי להיות מסוגלת להעניק.

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon