הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

לשמור בבטן זה כואב

החגים מאחורינו ואפשר לסכם מה היה ומה רציתי שיהיה, מה התאים ומה פחות. איפה הרגיש לי מחבק, נעים ומזמין ואיפה הרגיש לי מנוקר, שיפוטי וכואב. ברור שלא הכל שחור או לבן אבל האפשרות לראות את הדברים חשובה לא פחות מלחוות אותם.

הכל מתחיל בראשון לספטמבר, מפסיקים את החופש ועוברים לשיגרה והופ... ראש השנה. משפחות מתחברות לרגע של ביחד, מחדשים קשר עם קרובים ורחוקים, יש התרגשות באוויר, מתגנדרים ומכינים לקראת החג, החנויות קורעות תחת העומס, כולם חושבים על כולם - מי אוהב לאכול מה, מי יהנה מאיזו מתנה, למי יהיה נוח עם מי והרשימה ארוכה. משם עוברים להיפוך הגמור – יום הכיפורים – התכנסות לתוך עצמינו, ניתוק ורגע של שקט. אבל גם זה מאחורינו וסוכות בפתח. זמן משפחתי אבל לא רק. הכל אפשרי, הדמיון פורה – מקישוטי סוכה ועד... הזדמנות לנסות דברים שונים רגע לפני שהחורף מתחיל.

החגים מזמנים לנו אוסף של רגשות – מרכבת של התרגשויות בראש השנה, להתכנסות של יום הכיפורים ובסופו של דבר משהו קצת יותר מאוזן ונינוח, שמתאפשר לנו בסוכות לקראת החזרה לשיגרה.

עכשיו, כשחגי תשרי מאחורינו נוכל לעשות zoom out אבל גם zoom in במטרה לנסות להבין מה חשוב לנו, מה פחות ולמה. אני מנצלת תקופה זו להבין מה הלב מנסה לומר לי ולתת לכך דרור.

כמה שזה נשמע מוזר, דווקא בבית התעלמתי לא פעם מרגשותי כי לא היה זמן, לא היה נעים והיה צריך אחרת ואז דברים היכו בי. בכל אחר צהרים אני שירות הסעות. מונית שילי בע"מ מסתובבת בעיר, מפינה אחת לשניה. פעם כשאספתי את בני הוא אמר לי "אמא, למה את לא מחייכת?" ואז קלטתי. אני יכולה לעשות הכל אבל רואים לי... אין דרך להסתיר. דיבורים זה נחמד אבל מה שבאמת קובע הם המעשים.

אנחנו אומרים לילדים שלנו שחשוב לכבד את המורה ואת המבוגרים בכלל, אבל אנחנו מקללים את אלו שעוקפים אותנו בכביש או ממלאים את הוואטאפ הכיתתי בהערות ותלונות. מלמדים את הילדים כמה חשוב לא לדבר עם זרים ובטח לא לקבל מהם שום דבר, אבל מצד שני אומרים להם שלא יפה לא להגיד שלום ולתת נשיקה לדודה רחוקה שראו פעם אחרונה לפני שנים כשהיו בני 4. אומרים שהכי חשוב להחליק דברים כי אנחנו חברים/משפחה, אבל זורקים עקיצות, הערות ותלונות בכל הזדמנות (חמות יקרות – זה בשבילכן 😊).

יש האומרים שמה שחשוב זה שלום בית ואני אומרת שצריך לבדוק האם השטיח מספיק גדול בכדי להכיל את כל "הזבל" שלא רוצים להוציא.

החוזק שלנו ושל משפחותינו לא נמדד ביכולת לטאטא את הדברים אלא ביכולת להגיד את הדברים באופן שהשני יוכל לקבל.

יש דרכים לדבר ולהיפגש, אנו בבית של שילי מזמינים אתכם, לתקשר דרך פעילויות משותפות וזמן של יחד. מוזמנים להצטרף.

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon