הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

לא בוכים על חלב שנשפך

פרופסור מאוניברסיטה אמריקאית מובילה, שהפך להיות שם דבר בתחומו, והוביל מספר פריצות דרך מדעיות, נשאל מה לדעתו הביא אותו להיות כל כך יצירתי? מאיפה מגיעה החשיבה המקורית שלו?

הוא סיפר סיפור קצר: כאשר היה בן 3 בערך, הוא ניסה לאחוז בבקבוק חלב. הבקבוק נשמט מידיו והחלב נשפך על הרצפה. הוא נבהל ובכה, אמו הגיעה במהירות ובמקום לעשות את מה שרוב האימהות היו עושות, להטיף לו מוסר, לצעוק עליו או להעניש אותו, היא אמרה לו: "איזה באלגן יפה עשית! מעולם לא ראיתי שלולית חלב יפה כל כך! אתה רוצה לשחקקצת בשלולית לפני שננקה אותה?" וחייכה.

הוא כמובן שמח מאוד לגלות שהוא לא נענש ושיחק קצת בשלולית החלב המקסימה שלו. ואז אמו שאלה: "איך אתה מציע שננקה את החלב, עם ספוג, מגב או מגבת נייר? מה אתה מעדיף?" הוא בחר בספוג ויחד הם ניקו את השלולית. אמו לקחה בידיה את בקבוק החלב הריק, ואמרה: "עכשיו, מה שאנחנו צריכים ללמוד זה איך לאחוז את הבקבוק מבלי לשפוך את התכולה שלו. בוא נצא החוצה, לחצר, נמלא את הבקבוק במים, ונתאמן!"

הם יצאו, והילד הקטן למד שאם הוא מחזיק בשתי ידיו הקטנות בצוואר הבקבוק, התכולה לא נשפכת! תגלית מדהימה! הוא עצמו כמובן לא זכר את זה. כשקיבל את הדוקטורט שלו, אמו סיפרה לו את הסיפור. ואז הוא הבין שזה היה הרגע המשמעותי בחייו האקדמים. הרגע שבו הוא הבין שמותר גם לטעות. טעויות הן לא דבר נורא, גם כשנגרם נזק. כל זמן שאתה לומד את הלקח, זה בסדר שניסוי לא יצליח לך ושהתאוריה מופרכת.

ברור שאנחנו רוצים להיות האמא של הפרופסור, זו שתמיד רגועה, נינוחה ומאפשרת. לתת לילדים שלנו לטעות וללמוד מהטעויות, לאפשר להם למידה תוך כדי משחק. למידה ממקום מכיל ומכבד. גם אנחנו לפעמים טועים וזה טבעי. העיקר שנמצא כולנו את הדרך הנכונה לצמוח מהטעויות וללמוד מהן.

חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon