תפילה של אמא

אני רוצה להיות חזקה

בטוחה בעצמי ויודעת

אבל אני לא.

לפעמים אני מוצאת את הדרך ויודעת קצת יותר

אבל היום, בקורונה, גם זה לא פשוט.

אני מותשת, לחוצה, מתבאסת

איך אפשר לשרוד כך לאורך זמן? עייפתי

לשבת בבית ולא לדעת מה יהיה מחר

לארגן אתכם, את הארוחות, את הבית - כאילו הינו רובינזון קרוזו על אי בודד.

ללכת לקניות ולהרגיש מנותקת מכל מה שמסביב בגלל המסכה הזו.

לקוות שזה יעבור ובאותה נשימה לא לראות את האור.

לדעת לדבר את מה שאני מרגישה כי זה משחרר ומקל.

לאפשר לכם את אותו הדבר.

עייפתי.

בואו ננוח יחד, בסוף זה יעבור.