הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
חפשו לפי תגיות

הבלוג של "הבית"

על הקושי שלנו

אז יצאנו מהסרט והוא רצה משהו וכשלא קיבל התחילו הדמעות, העצבים, הצעקות

ואני שאלתי את עצמי איך יכול להיות שעשיתי כל כך הרבה וכך הוא מתנהג...

מנסה לגרש מחשבות על זה שהילד שלי הוא כפוי טובה, שלא כיף לי איתו ועוברות בי מחשבות על מתי זה כבר יגמר...

כמה פעמים לא הרשנו לעצמנו לחשוב על הדברים הללו וכשכבר חשבנו עליהם הרגשנו ממש רע עם עצמנו...

מה תגידו אם אספר לכם שאלה מחשבות טבעיות שעולות וזה לא הופך אותנו להורים לא טובים, לא הופך אותנו להורים פחות אוהבים או פחות אכפתיים?

דווקא המחשבות הללו הופכות אותנו להורים שאכפת להם, להורים אנושיים שמרשים לעצמם לתת מקום לרגשות גם כשלא נעים והרבה פחות נוח.

האם יש לנו את הכוח (והיכולת) באותם רגעים להיות עם הילד שלנו עם הקושי שלו ולא לערבב פנימה את הקושי שלנו?

זו שאלה קשה ולא פשוטה - אם נצליח לתת מקום למה שעולה לנו ונבין שהוא רק שלנו אז נוכל לתת מקום גם לילד ולמה שהוא מביא איתו. הפעולה זו תאפשר לילד ללמוד להתמודד טוב יותר עם מה שמציף אותו.

כשאנחנו מוצפים קשה לנו לראות את מה שעובר על הילד שלנו להיות קשובים לו ולרגשותיו.

כאן, בבית של שילי יש לכם מקום – לדבר, להציף רגשות ולשוב נקיים יותר וקשובים יותר לילד שלכם.


שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon