הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
חפשו לפי תגיות

הבלוג של "הבית"

על דבר והיפוכו - דברים שהורים עושים מבלי לשים לב

הבוקר יצאתי לבדיקות דם וראיתי שם אמא מקסימה עם ילדה קטנה ומתוקה, שתיהן הגיעו לבדיקת הדם, הבטתי עליהן מהצד בעודי מנסה להתחמק מהמחט של הלבורנטית.

האמא עברה את בדיקת דם לעיני ביתה ושתפה אותה 'שזה כלום' ו'אין מה לפחד' וכשהגיעה תורה של הילדה היא בכתה ואמרה 'זה כואב – לא רוצה' וכולם מסביב אמרו לה – 'מה פתאום! זה לא כואב!' והחזיקו אותה חזק וכשסימה אמרו לה כולם כמה היא 'גיבורה'.

אני כל כך מבינה אותך, אמא יקרה, את רוצה שהיא לא תפחד אז את אומרת לה 'זה כלום'.

את רוצה שהיא תרגיש שעשתה משהו שעושים 'גיבורי על' ולכן את משבחת אותה.

את רוצה שהיא תראה שזה לא נורא אז את יושבת כגיבורה שדוקרים אותך והיא שם לידך.

אני כל כך מבינה אותך, לא פעם פעלתי כמוך, אני מכירה כל כך הרבה הורים שמנסים את הדרך הזו כי זה טבעי לנו, יחד עם זאת, אני שואלת את עצמי אם זה עובד?

האם לראות בדיקת דם מתאים לגילה?

כשאנחנו אומרים "זה כלום" ומיד לאחר מכן את מכתירים אותם ל'גיבורים' זה לא דבר והיפוכו?

האם זה לגיטמי להיות עם הפחד, העצב, התסכול?

אני יודעת שהדעה שלי לא פופולארית ואולי יהיו שיגידו שאפילו לא סטנדרטית כי כולם חושבים שאם לא נדבר על זה, אם נראה רק את הצד הטוב, זה יעבור.

אולי זה יעבור היום אבל זה יצא ויצוץ במקומות אחרים ולא פעם נתקשה להבין מאיפה זה בא ולמה זה קשור. לכולנו יש פחדים שמתערבבים בפחדים של הילדים ולכן חשוב לדבר עם משהו חיצוני (ונטרלי) שיחשוב יחד אתכם איך לגשת למציאות הזו בדרך אחרת.

בסיום כל הדרכת הורים אני פוגשת הורים שמצליחים להביט על המציאות המשפחתית שלהם בצורה חדשה ושונה, הם מוצאים את דרכים לתקשר ולתווך לילדים שלהם את המתרחש ופותחים ערוץ תקשורת משפחתי חדש.

אני מאחלת לכולכם שנה טובה עם שלל התחלות חדשות!


שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon