הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

כמה דברים טובים שהקורונה הביאה לנו

אני מתחילה להבין שהקורונה גם עשתה לי טוב... לא נעים לומר אבל... מאז הקורונה אני לא חייבת להיות פעילה כל הזמן, אני יכולה להשאר במצב פיג'מה כמה שמתחשק לי, היציאות, הטיולים והביקורים שדורשים התכוונות והתגייסות נעצרו ואני פתאום מגלה שברשימת ה-must הם ממש לא חייבים להופיע.

יש מין שקט כזה, הוא ממש כמו הרפיה טובה ואני מעניקה לעצמי הנחות (לא הייתי מאמינה על עצמי😉).

אני מרגישה פחות 'מגויסת', פחות מחויבת וזה נוגע בכל הרבדים - הנה תראו את הציפורניים שלי (ולא כדאי לכם לראות את השורשים שאני מגדלת) ותכלס זה לא כל כך נורא ואפילו יש בזה כמה דברים טובים.

לקח לי זמן להכיר אותה (את גברת קורונה) וברור שמהרגע הראשון לא אהבתי אותה - מצב נטול אופק, חולים, מתים והרבה קורבנות כלכליים ונפשיים בלתי נסבלים.

ויחד עם כל הסבל הזה, אם אני מסתכלת פנימה אני מוצאת שקט, פחות עשיה, הקשבה כי עכשיו יש גם לזה פנאי ומקום.

אז מדוע כשזה קורה גם לילדים שלנו אנחנו נבהלים? למה זה קורה לנו? הרי כולנו באותה סירה, הם מרפים ממש כמונו, הם מתאמצים היום פחות בדיוק כמונו. הם עיפים לא פחות מאיתנו.

אני חושבת שכשזה קורה לילדים שלנו זה מעורר דאגה אוטומטית, מה יהיה עליהם? האם הם יצליחו לשוב ל'מסגרת' אחרי הקורונה? האם כל מאמצינו היו לשווא?

מוכר לכם?


חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon