הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
חפשו לפי תגיות

הבלוג של "הבית"

חודש המודעות לסרטן השד - כמה מילים משילי

חודש המודעות לסרטן השד עומד להסתיים – זה נוגע, ולא נוגע זה מציף את כולנו.

כשמכה כזו נופלת על הבית שלנו, של שכננו, של בני משפחתנו זה מציף את כולנו.

כולם מדברים על הטיפול, על השערות הנושרות, על ההקאות ועל התקווה אבל אני רוצה לדבר על הילדים.

הילדים שרואים את המתרחש סביב ולא יודעים איך 'לאכול את זה'.

בנו זה נגע ולא פעם אחת. אני זוכרת שסבא שלי היה חולה ולא ידעתי במה, הוא לא רצה להדאיג את הנכדים. אבל... ילד הוא ילד ואני הגעתי לבקר אותו בבית החולים (כשהייתי בת 12) ואמרתי לו שיש לי עבודה לבית הספר ושאני רוצה לעשות אותה על המחלה שלו. הוא נבהל מהרעיון, פנה ואמר... 'דברי עם אבא, הוא כבר יסביר לך'. באותו ערב נודע לי שלסבא שלי יש סרטן, סרטן שלא מדברים עליו ובטח שלא עושים עליו עבודה לבית ספר.

כשאני כבר בת 30 בהריון מתקדם, חייה בחו"ל, קיבלתי פתאום צורך עז להתקשר למשפחה שלי ולשאול מה נשמע, לדבר. אני מנסה ומנסה להתקשר ואין מענה, לבסוף אבא שלי עונה לי... ובתמימות של אותה ילדה בת 12, שאלתי אותו – 'אבא ,מה נשמע? למה אתם לא עונים'?

'אנחנו לא יכולים לדבר, אנחנו באיזשהו מקום'.... לא הפסקתי לנדנד עד שנודע לי שדודה שלי בדיוק יצאה מניתוח בשל מחלת הסרטן. שוב הסרטן הזה נפל משום מקום.

כשנודע לי שיש לי גוש קטן (שהיה בסופו של דבר טרום סרטני) פניתי למטפלת ליעוץ בכדי להבין איך אני מכינה את הילדים שלי ואת עצמי למה שיגיע בהמשך. קבלתי טיפים שעשו את ההבדל.

ספרנו לילדים מה קורה בפשטות, נתנו מקום לשאלות, דיברנו ובעיקר הקשבנו בכל פעם כשהנושא עלה.

ברור שכשאנחנו נמצאים במערבולת קשה לנו לחשוב על מה שקורה סביב אבל דעו לכם שהנפש העדינה של הילדים זקוקה לנו, זקוקה לדיבור בכדי לפרוק את מה שרובץ על הלב – ומה עם הנפש שלנו? חשוב שנפנה גם אנחנו לעזרה בכדי לקבל את הכוחות עבור עצמנו ועבור הילדים שלנו, כי לבד זה כל כך קשה!

בריאות לכולנו והלוואי וימצאו כבר תרופה לסרטן הזה. נמאסת!!


שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon