הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
חפשו לפי תגיות

הבלוג של "הבית"

המכתב שלא ישלח - אמא לוחמת

ילד יקר שלי,

אני שוכבת לישון וחושבת עליך - על הימים שאתה (ואנחנו) עוברים.

אני שנראה שיודעת מה לעשות ואיך להתמודד, מרגישה עכשיו שאני לא באמת יודעת.. אין לי מושג איך מתמודדים עם המצב ואני לא מרגישה שאני מצליחה להגן עליך. אני לא אומרת לך את זה אבל מרגישה את זה חזק בתוך ליבי.

אני מנסה לשדר 'עסקים כרגיל', מנסה לארגן את הבית, ארוחות, שעת משחק, שעת סיפור, קונה מה שצריך ואפילו מנסה קצת לעבוד... ובתוך כל זה אני שואלת את עצמי - האם אני בכלל עושה נכון? איך אני יכולה לעזור לך? איך אני יכולה לעזור לעצמי?

אם אשמור עליך יתר על המידה, תרגיש שאני מפחדת תראה את הלחץ שלי ותיבהל.

אם אשחרר אותך ואשחק אותה גיבורה, תרצה גם אתה להיות כזה ותשמור על הקושי בבטן, כך יכאב לך יותר.

אם לא נדבר על הדברים ונתנהג כאילו דבר לא קרה, אתה לא תמצא את הדרך לבטא את הקושי ותפתח לעצמך סרטים הזויים יותר מהמציאות.

חמודי שלי, אתה שואל שאלות קשות ("למה הם עושים את זה?", "הטיל באמת הורג?" "הם יכולים לזרוק גם אלינו?") ואני מנסה להבין ביני לבין עצמי מה לענות.

האם האמת חשובה או היכולת שלי להגיד את הדברים הפשוטים שיתנו לך ביטחון?

מה מקל עליך? האם אתה מסתפק במה שאני אומרת או תמשיך לייצר לך סרטים מפחידים?

אני חושבת לעצמי - מה יהיה עליך אחרי כל התקופה הזו? האם תצא מזה ותחזור להיות כמו פעם?

ילד יקר שלי, אני אוהבת אותך ורוצה לעשות הכי טוב שאפשר. אני רוצה להיות פנויה עבורך. אני רוצה להשאיר את החששות ואת הפחדים שלי בצד. לשים בצד את ההרגשה שאני לא אמא מספיק טובה ולהאמין בכוחות שלי בכדי למצוא את הדרך שהכי מתאימה לנו להתמודד עם המצב - אבל איך עושים את זה?

הלוואי וכל זה יהיה מאחורינו הכי מהר שאפשר ולא נחלום על טילים, ממ"דים ואזעקות אלא על חופשה משותפת רגע לפני שהקיץ מגיע.

מחכה לשקט שיגיע הלוואי בקרוב, אוהבת המון.

אמא



שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon