הצטרפו לרשימת התפוצה 
פוסטים נבחרים
פוסטים קודמים

הבלוג של "הבית"

דברים שרואים מכאן לא רואים משם 2

בשבוע שעבר שוב ביקרתי בחדר המיון...

הגעתי עם חשש לאפנדציט, ביליתי שעות בהמתנה בין בדיקות והפעם יצאתי עם אבחנה של דלקת במעי (בלי ניתוח – ישששש).

ולמה אני מספרת לכם את זה? (בטח כבר עייפתם מכל סיפורי הרופאים שלי) אבל למי אני אספר אם לא לכם? 😊

אני מספרת לכם כי היה לי שם מזל, הגעתי בזמן לחץ של החלפת המשמרות ושלחו אותי ישר לאולטרסאונד בו נמצא ממצא לא ברור. כשחזרתי לרופא הוא לא ידע על האולטרסונד, ראה שאני צוחקת, שאני מקשקשת ועשה בדיקה קלילה כי אני 'נראית טוב' ו'צוחקת עם רופאי'.

הרופא התחיל לומר 'אין לך כלום', 'את יכולה ללכת'... ואני אמרתי לו – אבל יש אולטרסונד, תסתכל!!!

משם עברתי לעוד רופא שלא התרשם שיש לי משהו או שאני חלילה סובלת כי אני מדברת, כי אני משתפת, כי אני צוחקת... ועד שלא עשו לי את הבדיקה (שכאבה עד דמעות) לא התייחסו אלי ברצינות.

נשלחתי להמשך בירור וטיפול בקהילה... והיום, שבוע אחרי, אני מרגישה הרבה יותר טוב אחרי מנוחה, דיאטת לחם לבן(!!) וכל מיני מאכלים מכובסים וכשספרתי על מה שעבר עלי אף אחד לא האמין כי במקרים כאלה משאירים לפחות לשלושה ימים באשפוז עם אינפוזיה.

אבל... אני הרי צוחקת עם רופאי אז למה להשאיר אותי לטיפול ולהשגחה? מזל שיש לי ליווי של המשפחה הכי בעולם - הם היו איתי ולא השאירו אותי לבד וכך הצלחתי להתחזק בבית ולחזור לעצמי.

שוב למדתי – שמה שרואים מכאן לא רואים משם. אל תתנו לרושם הראשוני להטעות אתכם. לכולנו יש גם וגם. תנו מקום לקושי כי את השמחה כולנו רואים ואת הקושי הרבה פחות...


חפשו לפי תגיות
שמור על קשר
  • Facebook Social Icon
  • Instagram Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Google+ Social Icon