להיות שם בשביל ילדנו – בימים של מלחמה. איך עושים את זה?

כנערה זכורה לי מלחמה אחת שהיתה שונה מהאחרות, זו היתה מלחמת המפרץ הראשונה. מלחמה שבה האבות נשארו בבית ולא נלחמו וכולנו הינו צריכים להתחפר תוך כמה דקות עם ה"ברדס האקטיבי" ולקוות שהטיל לא יפול בסביבה ובעיקר שלא יהיה כימי.
 

זו הפעם הראשונה שהבנתי שההורים שלי הם לא "כל יכולים" וגם הם מפחדים, חלשים וחסרי אונים. גם הם הבינו את זה, זה היה קשה להם לא פחות מלנו, הילדים.
 

גם עכשיו, כששוב אנו במערכה קשה בדרום והעתיד לא ברור, הפעם אנחנו מצד ההורים, מרגישים חלשים, חסרי אונים ובעיקר לא מסוגלים לספק לילדנו את הדבר הבסיסי ביותר – ביטחון ושלווה בבית שלהם.
 

קשה לעכל את כל זה, קשה לחטוף את זה כל פעם מחדש, לא משנה איפה אתה גר ובאיזו עוצמה זה תופס אותך. ולמרות הכל, לטובת בריאות ילדינו ובריאותינו – חשוב לנסות לראות מה קורה לי ולילדי.
 

חשוב לשיים לב:

  • האם הם חשופים לתכנים המתאימים לגילם?
    לא פעם בעת מלחמה, אנחנו מחוברים לווריד עם חדשות בכל מדיה אפשרית – התכנים המוצגים שם לא מותאמים לגיל הילדים, חשוב לנסות לראות עד כמה העולם בחוץ נכנס אלינו הביתה.

  • מה הילדים קולטים? רצוי שהילדים שלנו יתעדכנו דרכינו ולא ממקורות אחרים. דאגו שהרגוע מבינכם ידבר עם הילדים תוך הצגה ברורה, פשוטה וענינית של המתרחש.

  • ילדים נוטים לקחת על עצמם אחריות לא להם – מה עושים? תגידו להם שאנחנו אחראיים לדאוג לכל מה שצריך, כולל לקחת אותם למקום מבטחים אם תהיה אזעקה.

  • הילדים שלנו לפעמים פוחדים להכביד ולפעמים לא יודעים לבטא, וזה עלול ליצור תופעות שבאות לידי ביטוי דרך הגוף – חוסר יכולת לישון, כאבי בטן, כאבי ראש, פיפי במיטה, התנהגות ילדית, בכי לא מוסבר, עצבים ועוד. דברו על זה – זה כבר יעשה חלק מהעבודה.

  • במה עוזר הדיבור? כשילד מדבר הוא עובר תהליך, הוא נותן מקום לדברים וזה יוצר תנועה שתאפשר משהו אחר, לכן כל כך חשוב לתת לילד לדבר את עצמו ולשמוע אותו.

  • מה לשאול אותם? תשאלו את הילדים שלכם האם יש להם שאלות. נסו להבין מה הם שואלים ולא לפרשן את השאלות שלהם. תנו להם לבטא את אשר על ליבם וענו בפשטות ועד כמה שניתן ברוגע.

  • ילדים שמים לב לפרטים, הם רואים אותנו ומקשיבים לנו מהצד (הרבה!) בעיקר ב"שיחות של מבוגרים", שימו לב מה אתם אומרים ולא רק במילים. שפת הגוף שלנו משדרת המון והילדים שלנו ישר קולטים את זה.

  • ילדים מקבלים ביטחון משיגרה ומקביעות של דברים, נסו לשמור על שגרה כמה שאפשר בתוך המציאות הלא פשוטה הזו.
     

לא פשוט להיות במצב הזה. זה קשה לכולנו, אני נמצאת כאן בשבילכם ואתם מוזמנים לדבר על זה בקבוצה שפתחנו "הורות של חופש", שם תוכלו להעלות שאלות, להחליף דעות, לדבר, לפרוק, לעכל ולעבד את מה שעובר עליכם ועל ילדיכם.

בשורות טובות, שילי. 

לפרטים ולהרשמה:

 

מיקום: מרכז הפעילות בשוהם, אך ניתן לקיים מפגשים בערים נוספות. 
 

מי אנחנו:
הבית של שילי נוסד על ידי שילי פרלמן, אם לארבעה ילדים, שבעקבות התמודדות עם אתגר אישי מורכב ולא צפוי, החליטה להתמקד במה שחשוב לה – משפחה והקשרים בתוכה.
 

מוזמנים לקרוא מה כתבו עלינו.